הפער בין להיות אדם מקיים לאדם מזהם

admin@shefa8.co.il/ ינואר 18, 2016/ בלוג

לוח הזמנים הצפוף של אדם במאה ה21 לא מאפשר לו להתמקד יותר מידי בחשיבה על קיימות. כך רוב האנשים היום חולף יום ועוד יום וכמות האשפה והצריכה רק גדלה. אין ספק שכדי למנוע את זה צריך תהליך. אך ראשית כל האדם צריך לרצות להשתנות. אדם שרוצה להשתנות ימצא את כל הדרכים לעשות זאת. לכן זה הפער בין תפיסות חוקתיות לבין תפיסות חינוכיות סביבותיות. כל עוד יהיה את הדיאלוג הזה, מצבנו במדינה ימשיך להיטיב עימנו. מכיוון שכך הדבר עולה בשיח הציבורי ובמודעות של קהלים רבים במדינה, שיכולים להשפיע גם הם הלאה בהדדיות לקהלים נוספים, למשפחותיהם, בני זוגם, בית ספרם ועוד.

 

נקיפות המצפון של זריקת 5 ק"ג של אשפה ביום הן לא נתפסות. הרי אם מכפילים את הסכום הזה במיליוני אנשים שלא לדבר על תעשיית המזון ותעשיות שונות זריקת האשפה הזו פשוט אינה נתפסת. אפשר לחזות בזה כשעוברים באיזור המרכז בדרך נסיעה לאזור. שם מבחינים היטב בהר הגדול הידוע לשמצה "חיריה" שאין אדם במרכז המעוניין שישאר שם. כל אחד רוצה שיעבירו את החיה הזו למקום אחר. הרי משם נפלטים חומרים רעילים שמורידים את איכות החיים של תושבי האיזור.

מצד אחד סובלים האזרחים המודאגים מצד שני הם שותפים מלאים לבעיה. לא ניתן לזקוף אצבע מאשימה כל הזמן לממשלה, לראש הממשלה ושר לענייני הסביבה. הרי היכולת שלהם להשפיע מאוד מוגבלת כאשר מירב התקציבים מנותבים לביטחון וחינוך ולכן יש משמעות גדולה למעורבות של אזרחים, של שיתופיות, העלאת המודעות והגדלת התקווה שכן ניתן לעשות שינוי משמעותי במדינה. אם כל אחד יקח חלק קטן ביחד נצליח לעשות משהו גדול,  ממש כמו שאמרו אבותינו כל אחד הוא אור קטן וכולנו אור איתן. המשפט הזה נכון בהרבה תחומים בחיים בין אם בצבא, במשפחה, באזרחות אבל כעת אנחנו רוצים להתמקד בסביבה איכותית למשפחתנו.

שאלתם את עצמכם פעם איך יראו חיי הילדים שלנו? האם הם יהנו? יהיה להם סביבה בטוחה ומוגנת? האם יצליחו להתמודד עם השינויים החלים בעולם? ההתחחמות הגלובלית, חוסר האיזון בטבע שמתבטא בסופות, המסת קרחונים והתפרצויות געשיות. שאלות אלו מטרידות אנשים רבים שרוצים לקבל עליהם תשובה חיובית. הם לא מסתפקים בלהאשים אלא בלעשות.